<h1>בה"ג הלכ' טריפות כת"י</h1>
<h2>דף מב:</h2>
ועוף שלא נמצא מרה בכבד שלה בודקין [בכבד] במקום מרה כיצד בודקין מוצץ בכבד במקום מרה אם טועם בה טעם מרה אמרי' שמרה היא ואמרי' מיבלע בלעתיה כבדא למרה וכשירה ואם לא טעם טעם מרה טריפ' דתני לוי [להלן נ"ו ע"א] כל טריפות שמנו חכמי' בבהמה כנגדן בעוף.
<h2>דף מה.</h2>
ועוף שאינו ניכר בית שחיטתה גדולה כשל בהמה מהיכא מקום שחיטתה ומאי אין ניכר נהי דדק הוא קנה שלעוף ביותר אין הבהמה סוף היכירא יש וקנה שלה ניכר וניכר טבעת גדולה שלה מיהא צריך לדקדק בו ולהציץ בו יפה.
<h2>דף מו:</h2>
והיכא דמשתכחן חוטין בריאה בין בקנה הלב בין בטרפשא דליבא בין באוני ואותן חוטין אין בהן קיימא אם תותב הוא אינמי רירא הוא ומתפרק מאיליו ואין מקומו ניכר [כשירה] ואם חוטין הן אעפ"י שאין מקומו ניכר והויין כחוט השערה איכא למיחש דאמרי' האי סירכא דניקבא בר חד יומא או בר תרי יומין היא וטריפ'.
<h2>דף מז.</h2>
והא דא' רבא חמש אוני לריאה דריאה לא הויא ממניינא אלא סריכן חמש אוני לבר מתרתין אומי. ועינוניתא דורדא ודאי עולה לו מן המניין דאוני ודווקא למניין תלתא דימינא מאי טע' דעינוניתא בימין היא דקיימא הילכך אי חסרן בימין והויין תרתין אומי מימין מצטרפא עינוניתא בהדייהו ואי דשמאלא חסרן והויא חדא לא מצטרפא עינוניתא בהדה וטריפה. ובהדי ימין גופה מאי טע' מצטרפין עמהון עינוניתא בריא בפני עצמה היא לא תצטרף כלל אפיל' בהדי ימין אל(מ)א קאמרי' ההוא דביני ביני דאתא לקמי דרב אשי סבר למטרפה א' הונא מר בר אויא לרב אשי הני עיזי ברייתא הכי איתנהו וקרו ליה טבחי עינוניתא דורדא מדלא א"ל כל ריאה הכי בריתה וכך יצירתה אלא קא"ל הני ברייתא הכי קא איתנהי (ואימא) [ואמרי] ליה הני ברייתא שמעי' מינה הא עינוניתא דורדא יתירא היא ומשום הכי מצטרפא עם אוני וכשמצטרפת אין מצטרפה אלא עם שלימין שמקומה הוא שם ש"מ.
<h2>דף מז:</h2>
וחאי ישר' דבעי למיזבן בישרא או רישא אי מיזבן בישרא מן חיותא דגוי כולהון צריכין לאנפוקה לריאה לבראי ומינפחה ומיבדקה דכי נמי בדקה טבחא מגואי ולא הוה צריכה איכא ספיקא אחריתי כגון יבשה או דלא הדר לה זיקה לכולה ריאה והויא ליה חסירה אינמי נימוקה או מוגלא הילכך צריכה להנפוקה ומיבדקה בנפיחה ואי לא עבד הכי ספק טריפה היא ואסיר למיכל מן ההוא בישרא. וריאה דסריכה בקנה הלב (ו)אין לה בדיקה וטריפה מאי טע' קנה הלב כתרבא דליבא דמי וחלב שלהם אין סותם בחלב שללב ועוד לא מצינו שסותם בריאה אלא דופן לאוני ואוני מן חברתה דהתם טע' מאי משום דמקום רביתא הוא. וריאה דסירכא בטרפשא דכבדא אין לה בדיקה וטריפה וכן ריאה דסירכא בחזה אינמי בשמנונית דחזה אין לה בדיקה וטריפה ואע"ג דשכיחא בחדא דלא אמור רבנן מקום רביתא הוא אלא אוני דריאה בדופן [ו]אוני דסמיכן להדדי וקאמרי' לא אמרן אלא שלא כסדרן אבל [כסדרן היינו רביתייהו וכשירה]. כל סירכא דריאה טריפה. וכן ריאה דסירכא בגרגרת או בשמנונית דגרגרת אין לה בדיקה וטריפה ולא משתכחא אלא באונא עליונה דימין שהיא עולה עם גרגרת. ושתי ערוגות שלריאה שהן אומי אחת מיכן ואחת מיכן וביניהן [סימפון] [ו]שמנונית שהוא דבוק בשדרה ונמצא סירכא דריאה באותו סימפון אם דבוק מעיקר הלב ובא לו עד למטה אמרי' כך נבראת ואם מפוצלות זו מזו אפילו מעט וחזר [ו]דובק אמרי' ודאי סירכא היא ואין לה בדיקה וטריפה. ריאה שמסרך בטרפשא דליבא אפילו כחוט השערה אין לה בדיקה וטריפה היא שהלכה רווחת היא חלב העשוי ככובע אינו סותם ומאי ניהו טרפשא דליבא שאעפ"י שנסרך כחוט השערה ומפרקו ואינו מבצבץ טריפה דאמרי' לא נסרכה אלא אם כן ניקבה הריאה ואם תאמר נבדקה ולא ניקבה ואין אני קורא בה הריאה שניקבה הלכה רווחת היא קרום שעלה מחמת מכה בריאה אינו קרום ולמחר חוזר ונוקב ואם תאמר חלב שללב סותמו שהרי דבוק בו ומקומו הוא ונידון אותו כאונא דריאה דקאמרי' אבל כסידרן מקום רביתא הוא ליכא למילף מהכא ולא אמרי' הכי דקיימ' לן הילכתא חלב העשוי ככובע אינו סותם וזהו טרפשה דליבא לפיכך סירכא דליבא לית ליה בדיקותא וטריפה וכן הלכה. ואיל וצבי הרי הן כשאר בהמות שהרי מנה הכת' עשר בהמות וכולן שוות הן ומצינו חיה בכלל בהמה דתניא [להלן ע"א ע"א] למדנו חיה בכלל בהמה ובהמה בכלל חיה ואמרי' בה חיה בכלל בהמה לסימנין ולשחיטה וכן לכל שאר דברים שבריאה ושאר כל טריפות שמנו חכמי' בבהמה איל וצבי וכל חיה כמותן וכן לגיד הנשה ואין חילוק בין חיה לבהמה אלא חלב וכיסוי הדם בלבד.
<h2>דף מח.</h2>
והיכא דמשתכחן חוטין בריאה בין בקנה הלב בין בטרפשא דליבא בין באוני ואותן חוטין אין בהן קיימא אם תותב הוא אינמי רירא הוא ומתפרק מאיליו ואין מקומו ניכר [כשירה] ואם חוטין הן אעפ"י שאין מקומו ניכר והויין כחוט השערה איכא למיחש דאמרי' האי סירכא דניקבא בר חד יומא או בר תרי יומין היא וטריפ'.
הא דא' רב יוסף בר מניומי א' רב נחמן ריאה שניקבה ודופן סותמתה כשירה בין סביך ובין סריך ואע"ג דלא סביך כשירה כיון דסותמתה דופן בעולם בכלשהו אע"ג דלא סביך ולא סריך כשר ואע"ג דא' רבינא והוא דסביך בה בשר לית הילכת' כרבינא ולא צריכינן לסבוכי ואע"ג דקא"ל רבא לרבינא לדבריך כי לא סביך מאי טריפה אי הכי כי סביך נמי טריפה מי לא תנן ניקב פסול מפני שהוא שותת נסתם כשר מפני שהוא מוליד וזהו פסול החוזר להכשירו ופרקיה רבינא לתיובתא אפילו הכי הילכתא כרב נחמן דא' כי דופן סותמתה לעולם כשירה ואע"ג דלא סביך מפני שדוחקות הצלעות וסותמות את הריאה ומגינות עליה וכן מנהג בשתי ישיבות והא דא' רבינא והוא דסביך בה בישרא לא שנא בבשר שבין הצלעות ולא שנא בצלעות עצמן כשירה מאי טע' דרב נחמן דופן סותמתה כשיר' סתמא קא' לא שנא בבשר ולא שנא בצלעות עצמן כשירה. מפני מה תרתין אומי דריאה התחתונות כי סריכן וליכא מכה בדופן לית להון בדיקותא וטריפ' דקאמרי' א' רב יוסף בר מניומי א' רב נחמן ריאה הסמוכה לדופן אין חוששין לה העלתה צמחין חוששין לה יהודה משמא דאבימי א' אחד זה ואחד זה חוששין לה היכי עבדינן א' רבא רבין בר רב טובא אסברה לי מייתינן סכינא דחליש פומיה ומפרקינן לה אי איכא מכה בדופן תלינן לה בדופן וכשירה ואי ליכא מכה בדופן טריפה והא רב יוסף בר מניומי א' רב נחמן ריאה שניקבה ודופן סותמתה כשירה ומשנינן כי שריא במקום רביתא ומקשו רבנן מכדי כולה ריאה היא מאי שנא מקום רביתא וכשירה מאי שנא למטה דטריפה ופריקו מקום רביתא מקום צר הוא ודחוקות צלעות ודבוקות לריאה ואם ניקבה הריאה צלעות של דפנות דבוקות לה וסותמות לה לריאה ומגינות עליה ואין שולט בה אויר ומתקיימת ואין מתה לפיכך כשיר' למטה דפנות ואין דבוקות לריאה ויש ריוח ביניהן ואם ניקבה אין מגינה דופן עליה ושולט בה אויר וכמה דפעיא שליט בה אוירא ומתה. כיון שטעם שלה כך הוא לא שנא אוני ולא שנא גגא וגבא דאוני כד סריכין בדופן כשירה. ושיפולא דריאה כד סריך בטרפשא דכבדא לית לה בדיקותא וטריפה מאי טע' הא ריאה בריא בפני עצמה היא ויש לה קרום לפי עצמה כדקאמרי', מתונא דריאה מה עיסקה שדבוקה בטרפשא ש"מ נקב היה בה וטריפה בטרפשא ואם תאמר ליפרקה וליבדקה אי לא מבצבצא לאכשורה לא אמרינן הכין אלא אמרינן ודאי מינקב אינקיב וסרכא ודאי, דלא קא מבצבצא השתא קרמא הוא דאסיקה לה וסתמא לאחר ימים ניקב קרום הוה וחוזרת לנקיבתא וטריפה הוא ששנינו קרום שעלה מחמת מכה בריאה אינו קרום וטריפה. וצמחין שעלו בריאה ולא צריכה בדופן ואין להם מקום בדופן כשירה ואין חוששין לה דרב יצחק בר יוסף הוה קאזיל בשוקא דטבחי חזא ריאה דהוה קיימן צימחי צימחי אמרו ליה לא בעי מר אומצא דבעי למיבדקה למילתא מיניה כשיר או טריפה א"ל לית (ע)לי פריטין הבריח עצמו וא' לית לי פריטין א"ל אקפיך אנא כלו' אנא אלווך ולא יכיל לומר לו רב יצחק בר יוסף טריפה ש"מ כשיר. ותו דבעא מיניה רב חיננא בר שמואל העלתה צמחין מהו א"ל כשיר א"ל אף אני אומר כן אלא שהתלמידים מזנדרין בדבר אף מר רבא בר חנא ומר שמואל דקא"ל אף אני אומר כן צמחי צמחי בדלא סריכין כשירה וכי תימא דקא"ל דא' רב מתנא מליא מוגלא טריפה מים זכין כשירה אלמא צמחין יש לחלק בהן אם יש בהן מוגלא טריפה לא קבלה שמואל מיניה ולא הודה לו אלא דחייה וא"ל דרב מתנא בכוליא איתמר הילכך צמחין כשאין סריכין בדופן ליכא למיחש וכשירה. ותרתין אוני דסריכין בחוטי כסדרן ולא סמיכי לא צריכן לפרוקינן להו אלא בדקינן להון בנפיחה בלא פירוק אי מבצבצא טריפה ואי לא כשיר דכיון דסמיכה לההיא ומקום רביתא היא תמיד (מגיגיתא) [מגיניתא] עליו וכשיר.
<h2>דף נז.</h2>
עוף שנמצא מכה בין אגפיה צריכה בדיקה בריאה שמא ניקבה וכן גף שלעוף שנשמט צריך לבדוק בריאה דא' רב יהוד' א' רב שמוטת יד בבהמה כשירה שמוטת ירך בבהמה טריפה שמוטת ירך בעוף טריפה שמוטת גף בעוף טריפה שמא תינקב הריאה ושמואל א' תיבדק וכן א"ר יוח' תיבדק חזקיה א' אין לעוף ריאה ור' יוח' יש לה וישנה כעלה שלוורד בין אגפיים ומסקינן אלא אין לו לא לינפח ולא ליחמר ומאי טע' אין לו ליחמר א"ר חנינא הואיל ורוב צלעותיה מגינות עליה ודחזקיה לא הילכת' היא דקא' במערבא משמא דר' יוסי בר חנינא מדבריו שלבריבי ניכר שאינו בקי בתרנגולין ומנו בריבי חזקיה דקא' מכלל דחזקיה אין לו ריאה כלל ואינו בקי בתרנגולין ורב ור' יוחנ' הלכה כר' יוחנן וכל שכן הכא דקים שמואל כוותיה וקאמרי תרוויהו תיבדק וכיצד נבדקה מביא שפופרת שלקנה דקה ומכניסה בפי קנה שלריאה ונופחה ובודקה כשמואל ור' יוחנן.
